פסק-דין בתיק בע"ק 25438-12-11

לפני בקשות לסילוק התביעה שהגישה אקרשטיין צבי בע"מ (להלן: "התובעת"), לאישור עיקול זמני שהוטל אצל י.ש קרטון מוצרים בע"מ (להלן: "המחזיקה"), על כספים המגיעים ממנה ללוטר וולוטר תעשיות (1995) בע"מ (להלן: "הנתבעות").

התובעת הגישה תביעה כספית לבית משפט זה (ת.א. 2520/07) נגד הנתבעות. במסגרת התביעה, הוגשה ביום 24.11.11 בקשה לעיקול זמני על כספי הנתבעת המצויים אצל המחזיקה. בית המשפט הורה על צו העיקול ובהמשכו הודיעה המחזיקה כי היא מסרה לנתבעות 8 המחאות דחויות על סך של 20,000 ש"ח כל אחת, אך מאחר ואלה כאמור המחאות דחויות, אזי אין לראותה כמי שמחזיק את כספי הנתבעות. המחזיקה הגישה כתב הגנה בו ציינה כי ביטלה את ההמחאה הדחויה הראשונה, והכספים בגינה יוותרו בקופתה עד הכרעת בית המשפט. עוד צויין כי הוגש על ידה סעד של טען ביניים במסגרתו התבקש בית המשפט להורות למי שייכים הכספים. בד בבד, הוגשה בקשת המחזיקה לסילוק התביעה על הסף לאור הליך של טען ביניים בו ננקטה. יצוין כי שתי המחאות מכלל שמונה ההמחאות כבר נפרעו.

בדיון המקדמי, במעמד הצדדים וב"כ הנתבעות, התברר כי המחלוקת שנותרה צומצמה רק לגורל הסכום שכבר נפרע וכן סך של 3,000 ש"ח שקוזז. לדאבוני, לא עלה בידי הצדדים להסכים להסדר גם באשר למחלוקת זו, ומשכך הוריתי על הגשת תצהירים.

לאחרונה, ועוד בטרם הוגשו תצהירי המחזיקה והנתבעות, הגישו כל אלה בקשות למחיקת התובענה. הבקשות מושתתות על החלטה מיום 16.10.12, לפיה בוטל העיקול על הכספים למעט על נכסי מקרקעין של הנתבעות; משכך נטען כי אין מקום להמשך בירור התובענה. עוד התבקש בית המשפט לחייב את התובעת בהוצאות.

התובעת אינה חולקת על כך שיש לדחות את התביעה, והסתייגותה היא רק בשאלת ההוצאות. בהקשר זה נטען כי הנתבעות השתהו בעת הגשת הבקשה לצמצום העיקולים, לא כל שכן, לא מסרו מהו שווי המקרקעין שעוקלו. משכך נטען שהיה הצדק להגשת התובענה. באשר למחזיקה נטען כי לא היה עליה לפרוע את השיקים לנתבעות ומשכך בדין הוגשה התובענה לאישור העיקול הזמני נגדה.

עולה שאין מחלוקת כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.

בשאלת ההוצאות, סבורני כי על כל צד לשאת בהוצאותיו. בהקשר זה אציין כי היה יסוד לתובעת להגיש את התובענה, שכן כעת שהוגשה החלטה בדבר הטלת העיקול על כספים ורכוש המגיע לנתבעות, עמדה על כנה. אוסיף כי אין מקום לזכות את המחזיקה בהוצאות, שכן לא הוכרעה המחלוקת בשאלת הזכות בכספים ששילמה לנתבעות, לאחר צו העיקול ולא ניתן לשלול כי התביעה הייתה מתקבלת. מעל ומעבר, הנתבעות והמחזיקה לא נדרשו לעלויות ניכרות, שכן טרם הוגשו על ידם ראיות, עמדת המחזיקה הוגשה ממילא במסגרת הליך טען הביניים שהוגש על ידה וגם בכך טעם שלא לזכותן בהוצאות.

לאור כל האמור, אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

ניתן היום,  ‏כ"ח כסלו, תשע"ג , ‏12 דצמבר, 2012 .

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים . התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: